להט נ' קשר רנט א קאר בע"מ ואח'

פסק דין

1.עסקינן בתאונת דרכים מיום 4.10.12 ברח' ז'בוטינסקי פינת דרך רמתיים בהוד השרון. מחלוקת בין הצדדים לעניין אופן קרות התאונה וכן לעניין היקף הנזק הנטען.

2.ביום 1.8.13 התנהל דיון בתיק. נשמעו עדויות הצדדים ומטעמם של הנתבעים נשמעה בנוסף עדותה של הגב' נעמה מקמל - אשת הנתבע.

3.על פי הנטען בכתב התביעה פגע רכב הנתבעים שהיה נהוג על ידי הנתבע ברכבו מאחור.

4.על פי הנטען בכתב ההגנה, רכב הנתבעים נסע בנתיב הימני בכביש בעל 2 נתיבי נסיעה כאשר לפתע הגיח רכב התובע מנתיב השתלבות שמימין לנתיב נסיעת רכב הנתבעים, התפרץ לנתיב נסיעת רכב הנתבעים מבלי לתת זכות קדימה לרכב הנוסע בכביש אליו ביקש להשתלב וכתוצאה מכך פגע רכב התובע ברכב הנתבעים בחלקו הימני קדמי עם חלק שמאל אחורי של רכבו.

5.לאחר ששמעתי טענות הצדדים, עיינתי בראיותיהם והתרשמתי מעדותם הגעתי למסקנה לפיה לשני הצדדים אחריות לקרות התאונה וזאת מהטעמים הבאים:

א.התובע מאשר שהגיע מנתיב השתלבות לדרך רמתיים. התובע מוסיף וטוען שאותה עת הייתה תנועה כבדה בכביש וכן שנסע מרחק של 10-15 מטר בדרך רמתיים לאחר השתלבות עד שאירעה התאונה (ר' עמ' 1 ש' 15-17 לפרוטוקול).

ב.התובע מתאר פגיעה בפגוש האחורי ברכבו שהתכופף והשתחרר (ראה עמ' 2 ש' 3 לפרוטוקול הדיון) וכן מתאר מצב בו רכבו היה ישר או כמעט ישר אך אינו זוכר אם מדובר היה בזווית של 179 או 180 מעלות (ר' עמ' 2 ש' 10-12 לפרוטוקול).

ג.הנתבע העיד שרכבו של התובע נפגע בצד שמאל מאחור. הנתבע הציג מצג בו מדובר בפגיעה בחלקו האחורי של רכב התובע (פגוש אחורי) מצד שמאל ולא בפגיעה בצדו האחורי שמאלי של רכב התובע (ר' עמ' 3 ש' 18-19 לפרוטוקול).

ד.שלא כגרסתו של הנתבע לכך שרכב התובע נפגע בחלקו האחורי מצד שמאל, מתארת אשתו מצב של פגיעה בצד האחורי שמאלי ברכב התובע (ר' עמ' 3 ש' 30 לפרוטוקול).

ה.שני הצדדים מאשרים שהתנועה זרמה באיטיות (ר' עמ' 1 ש' 19 לעדות התובע ועמ' 3 ש' 6-7 לעדות הנתבע).

ו.הנני מקבל את גרסתו וטענתו של התובע לכך שרכבו נפגע בחלקו האחורי שמאלי ולא בצדו השמאלי של רכבו. ראשית, בהתאם לחוו"ד שמאי מטעמו של התובע תוקן הפגוש האחורי בלבד ואין כל נזק לכנף אחורית שמאלית ברכבו. יתירה מכך, איני מקבל טענת הנתבעים לכך שהתמונות אשר הוצגו על ידם (נ/1) יש בהן בכדי להעיד על כך שרכבו של התובע נפגע בצד שמאל מאחור. הנזק המוצג בתמונות אלו תואם לגרסתו של התובע לכך שכתוצאה מהפגיעה מאחור התנתק הפגוש האחורי, דבר שבא לכדי ביטוי בתמונות כאמור.

ז.תקנה 64 ו' לתקנות התעבורה קובעת:

"נוהג רכב שנתיב נסיעתו מסתיים ועליו לסטות לנתיב סמוך, ייתן זכות קדימה לכלי רכב הנוסעים בנתיב שאליו הוא מבקש לסטות.

תקנה 49 לתקנות התעבורה קובעת:

"(א)לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר אלא תוך שמירה על ריווח המאפשר לעצור בכל עת את הרכב ולמנוע תאונה, בהתחשב במהירות הנסיעה של שני כלי הרכב, במצב הדרך ובמצב הראות והתנועה בה.

(ב)בלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר הנוסע לפניו באותו נתיב אלא אם כן הוא שומר על מירווח זמן של שניה אחת לפחות כדי לעבור, במהירות נסיעתו אותה שעה, את המרחק שבין שני כלי הרכב."

ח.מאחר ורכבו של התובע נפגע בחלקו האחורי מצד שמאל, אין המדובר במצב בו החל התובע בהליך השתלבות לדרך רמתיים, אלא מיקום הנזק מצביע על כך שהתובע היה במהלך ההשתלבות ולקראת סיומה וזאת מבלי להשלים אותה באופן מוחלט.

ט.אי לכך ובהתאם לזאת הנני רואה בשני הצדדים כאחראים לקרות התאונה. לתובע אחריות לתאונה בשיעור של 60% מאחר והוא זה שהשתלב לתוך נתיב נסיעתו של הנתבע ולנתבע אחריות בשיעור של 40% בשל כך שלא שמר על ריווח מספיק בכדי למנוע התאונה למרות מהירות הנסיעה האיטית של הרכבים ופגע ברכב התובע מאחור.

י.בכל הנוגע להיקף נזקיו של התובע, איני מקבל את טענת הנתבעים לכך שנוכח זאת שהוחלף מגן אחורי למגן מקורי יש בכדי להגדיל הנזק לשווא. כאמור בחוו"ד שמאי אושר פגוש מקורי מאחר והפגוש התואם היה באיכות גימור נמוכה ונמצא לא מתאים. יתירה מכך, הנתבעים לא הציגו כל ראיה לכך שניתן היה לאתר במועד הרלוונטי פגוש תואם בעלות נמוכה מזו של פגוש מקורי.